הא של הבריאה
 16.5 אינץ' X 16.6 אינץ'
 הדפס ג'יקלה

 יצירה זו היא חקר אמנותי של הפסוק הרביעי בפרק השני של בראשית, "אלו תולדות השמים והארץ ביום נבראו ביום אשר ברא ה' אלהים את הארץ והשמים".
 אלה תולדות השמים והארץ בה בראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים.
 ישנם 3 דברים הבולטים בפסוק זה שבו פיתחו חכמי התלמוד והמדרש כמה תובנות מיסטיות. החלק המשמעותי מספר אחד בפסוק זה הוא שזו הפעם הראשונה בתורה שבה מופיע הטטרגרמטון, השם האלוהי בן 4 האותיות (שם חווה). אפשר לחשוב שהשם האלוהי הנערץ ביותר יהיה השם הבולט שבו נעשה שימוש כאשר מביאים כל דבר לקיום בששת ימי הבריאה, במקום זאת, השם הזה מופיע לראשונה בפסוק ה-35. ההופעה, אם כן, בפסוק זה חייבת להיות חשובה.
 הדבר התמוה השני הוא שבבראשית א, א, התורה קובעת "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ", "כאשר התחיל אלוהים לברוא שמים וארץ", הקדמו השמים את הארץ בבריאה, ואילו כאן, הארץ קודמת לשמים.
 הדבר השלישי הוא שבספר התורה כתובה אות עברית קטנה מאוד "הה" במילה ב ה בראם "נברא". השונות המוזרה הזו, סוג של סוד סופר הוא כזה שזוכה לפרשנות. יתר על כן, כאן הפועל "ליצור" הוא בצורתו הפסיבית מה שמוסיף לתמיהה.
 לאחר כמה דורות של ויכוחים בין אסכולות שמאי והלל מהו סדר הבריאה, נקבע כי אלוהים ברא את עולם החומר תוך שימוש באות "הה" ככלי עבודה. המילה "נבראו" בעברית לא תיקרא כ"בבראעם", אלא "ב"ה" ברעם", כלומר, באמצעות האות "הה" ככלי אלוהים ברא את הארץ והשמים, או המילה הרוחנית, אלוהים השתמש באות "יוד" ככלי שלו.